אל החלל! – הסופר נתי בית והמאייר רותם טפלו בראיון מיוחד לרגל ספרם החדש

לרגל הוצאת הספר "אל החלל" הזמנו את יוצריו, נתי בית ורותם טפלו, לראיון מיוחד

נתי בית הוא אחד מסופרי הילדים המוערכים בשנים האחרונות, הוא גם מתרגם ספרים ויש לו סיפור מעניין על הדרך שעשה מלהיות עולה חדש, ללא שפה ועד לכתיבת ספרים בעברית.

היי נתי,
תוכל לספר לנו קצת על עצמך?

בשמחה. נולדתי בקייב, בירת אוקראינה. חיינו בצמצום, בדירה קטנטונת, אבל היה לנו בית מלא בספרים, אוסף של כמה אלפים – פרוזה, שירה, ספרי אמנות, ביוגרפיות, אנציקלופדיות, ספרי ילדים. כך רכשתי כבוד ואהבה למילה הכתובה. את השפה העברית התחלתי ללמוד רק בגיל שמונה עשרה. כעבור שנה עליתי עם המשפחה שלי לארץ. כאן למדתי עברית לתואר ראשון בבר-אילן, והלימודים האלה נתנו לי שליטה בשפה שהיא לא שפת אמי ואפשרו לי לכתוב בעברית בחופשיות.

אתה כותב מאז שהיית ילד? מה גרם לך להתחיל לכתוב ספרים?

לא כתבתי בתור ילד ולא הצטיינתי בחיבורים. התחלתי לכתוב שירים וסיפורים לבתי הבכורה, כשהייתה בת ארבע ומאז נשאבתי לתחום הכתיבה לילדים.

לדעתך, מה התפקיד של ספר ילדים? ללמד, לשעשע לחבר בין הורים לילדים?

נאמר רבות על הנושא הזה, אזכיר כמה דברים שחשובים לי:
ספר ילדים טוב שמתאים לגיל הילד מסב קודם כל הנאה וזמן איכות. זאת הזדמנות לקרבה ומגע, לשיח ומשחק.
הקראת הספר פעם אחר פעם תורמת לפיתוח קישורי שפה, אוצר המילים ואוריינות, מאמנת את הזיכרון, מפתחת דמיון וסקרנות, מעודדת חשיבה ביקורתית, מאריכה ומשפרת את יכולת הריכוז.
הוכח, שככל שילדים נחשפים יותר להקראת ספרים בילדותם, כך הם מצליחים יותר בבית הספר ובהמשך החיים.
בספרים שאני כותב אני מגיש לילד ולהורה הזדמנות ליהנות ולשחק, לצחוק ולהטמיע ערכים, להעשיר את הידע ואת אוצר המילים ועוד ועוד.

מה ההשראה שלך לכתיבה בכלל ול"אל החלל" בפרט? תוכל לתאר את תהליך העבודה שלך?

פעם השגחתי על קבוצת ילדים. הלכנו לשחק במגרש המשחקים והם עלו להתנדנד על נדנדה גדולה בצורת ספינה.
ושיחקנו כאילו הם ממריאים וטסים לחלל, מטיילים בין כוכב לכת אחד לאחר. ראיתי איך המשחק הצית את דמיונם. עברו כמה שנים והתבשל לי הסיפור הזה.
ובדרך כלל אני כותב כשאני ממוקד בנושא מסוים שבחרתי. אז אני אוסף חומרים, מתבונן בילדים, מחפש וקורא ספרים שכבר נכתבו בנושא, קורא מאמרים בחינוך ובפסיכולוגיה, בתיאוריה של ספרות ובפולקלור. בשלב כתיבה אני מצטייד בכמה מילונים ואנציקלופדיות. כדי לדייק אני יכול לחפש מילה אחת או חרוז מסוים במשך ימים רבים.
סיפור מוכן הולך לנוח במגירה למשך זמן מה כדי שאוכל להוציא אותו ולהתבונן בו שוב, לתקן ולערוך.
בקיצור, אני עובד קשה כדי ליצור טקסטים קלילים, מרתקים וקליטים.

איך הייתה העבודה עם המאיירת, רותם טפלו? ובכלל, האם אתה מרגיש שמאיירים מצליחים לצייר את הסיפור כמו שאתה מדמיין אותו?

ראיתי ברותם שותפה ליצירה. כיבדתי את הראיה שלה והסתפקתי בהערות מעטות. אהבתי את הביצוע. היא הוסיפה נופך משלה לטקסט ויחד יצרנו ספר יפיפה.

לאן נוסעים בספר הבא?

נחיה ונראה 🙂