מה מסעיר ילדים יותר מביצה נשברת… ועוד יותר כשהביצים נשברות בזו אחר זו…מה חשוב להורים יותר מההזדמנות להעמיק בהבנת ילדיהם ולהיות חונכים רגישים ומתחשבים. הסיפור "ביצה לשבת" מספק לילדים ולהורים את שניהם.
מאמר מאת : מיריק שניר
אימא של יהושוע, (כן, הקצת הפרוע) יודעת שתזדקק לביצה ביום שישי, כדי למרוח על החלה.
את ההכנות היא מתחילה הרבה קודם, כי היא יודעת שלמידה לא מתרחשת ברגע, זהו תהליך.
ביום ראשון, אימא שולחת את יהושוע בפעם הראשונה אל הלול שבחצר, כדי להביא ביצה.
ומה קורה? אשאיר לכם לנחש ולגלות… אומר רק שהביצה לא הגיע שלמה הביתה, ביום ראשון, ביום שני, ביום שלישי, ביום רביעי וביום חמישי.
יום יום והתרחשויותיו, יום יום והלימוד שלו…
וממש כפי שאימא כיוונה, ביום שישי יהושוע הביא לה ביצה שלמה.
החלות שזהרו בזכות הביצה שנמרחה עליהן, מסמלות את התוצאה החינוכית היפה שאימא השיגה.
בשבת אימא ויהושוע נחים, לקראת שבוע חדש ומשימותיו.
…מניסיוני, הילדים יבקשו לשמוע זאת, שוב ושוב ושוב.
הם גם יצטרפו לקריאה משלב מוקדם, וירגישו גאווה וסיפוק על יכולתם לקרוא!
כה חבל שבעיני רוב המבוגרים זו לא נחשבת קריאה…
כי ממש כפי שילדים מלמדים את עצמם לרכוב על אופניים עם גלגלי עזר, כך ילדים יכולים ללמד את עצמם לקרוא בספרים מאוירים נכון, עם סיפורים קצרים, מחורזים וחוזרים.
אם רק לא נגיד להם שזה ספר לתינוקות והם כבר גדולים…
וכעת, ענו בכנות: איך אתן/ם הייתן/ם מגיבות/ים כאשר יום אחר יום הביצה לא מגיעה ליעדה…
ואולי מלכתחילה הייתם נמנעים מלתת ביצה לא מבושלת ביד ילד.
"ביצה לשבת" – זה ספר להורים, שמתעניינים בהורות קשובה ומתחשבת.
"ביצה לשבת" – זה ספר לילדים – כי בילדותם הרכה הם לומדים את השיעורים הכי משמעותיים לקראת ההורות שלהם, בעוד דור.
הם יהיו הורים של נכדינו. שווה להשקיע!
”בשביל ילד, סיפור או שיר או דקלום זאת יחידת זמן קטנה שחוזרת על עצמה, ילדים מאוד רוצים להתמצא בזמן. דווקא החזרה המדויקת על אותו הדבר, אותן המילים אותן התנועות, נותנת להם הרגשה נהדרת.”
-מיריק שניר