ארנב הקטיפה

ארנב הקטיפה הוא ספר ילדים קלאסי שנכתב בשנת 1922 ותורגם בעבר לעברית בהוצאה ובתרגום אחרים.
בובת ארנב העשויה מקטיפה מוענקת כמתנת חג המולד לילד, ששמו לא מוזכר כלל במהלך הסיפור.
הילד מתלהב מאוד מהארנב המקסים, אך שוכח ממנו במהרה בתוך ים המתנות והצעצועים.
הארנב הוא צעצוע יפה אמנם, אך פשוט, אין בו מנגנון מכני ולכן הוא לא יכול להתנועע.
כאשר הילד מאבד צעצוע אחר שהוא לא יכול להירדם בלעדיו, מביאה לו האומנת שלו את ארנב הקטיפה במקרה, ומאז הילד לא נפרד מהארנב. הוא לוקח אותו לכל מקום ומטפל בו ברוך ובאהבה.
אחד הצעצועים בחדר המשחקים של הילד, סוס ותיק העשוי מעור, מספר לארנב שצעצועים הופכים לאמתיים כאשר ילד אוהב אותם באמת במשך מספיק זמן.
הזמן חולף, והארנב נהיה בלוי ומרופט מרוב שימוש. הוא מתחיל להאמין שהפך לאמיתי, אך מפגש עם ארנבים חיים בטבע מבהיר לו שלא כך הדבר.

ואז הילד נהיה חולה מאוד, והמשפחה צריכה לשרוף את תכולת החדר ואת המשחקים שלו כדי להיפטר מכל החיידקים. ברגע האחרון, מגיעה פיה שמצילה את הארנב ומעניקה לו את משאת נפשו – הוא הופך לארנב חי ומשתלב עם שאר הארנבים ביער.
כעבור כשנה רואה הילד את הארנב וחושב שהוא דומה מאוד לארנב הקטיפה הישן שלו…

סיפור החברות הלבבית של הילד עם הארנב שלו, שהיה הצעצוע החביב עליו למרות שהיה פחות זוהר או משוכלל מאחרים, ריגש את בני בן ה-8.5 עד דמעות. מעולם לא ראיתי אותו מזדהה כך עם דמות ספרותית או מגיב בעוצמה רגשית כזו. כששאלתי אותו איזה קטע הוא הכי אהב בספר, דיבר על הסצינה בה ארנב הקטיפה מצטרף אל הילד במיטתו ומתחיל לישון לצידו.
הספר מרהיב ביופיו, הן ברמה הויזואלית והן מבחינת עושרו של הטקסט והשפה. האיורים נהדרים, מלאים בתמימות ילדית ורוך. הטקסט מרתק ועדין ופונה אל רגשותיהם של הילדים בחוכמה. הוא יוצר הזדהות עם הארנב ועם הילד ומעורר תסכול שיבוא על פתרונו עם הגעתה של הפיה הטובה. האלמנטים הפנטסטיים השולטים בספר מעוררים את הדימיון ומגשימים את משאלתם של ילדים המאנישים, באופן טבעי, את הצעצועים האהובים עליהם.
העברית של אטלס משובחת והתרגום הוא ברמה גבוהה מאוד. היו מספר מילים שילדיי לא הכירו והסברתי להם את פירושן. כל הכבוד למתרגם שלא ניסה להקל על הקוראים אלא העניק לנו שפה נעימה, אטרקטיבית ומאתגרת בה בעת.