מהם החיים שאני רוצה באמת? ואיך אפשר ליצור אותם? אלה חלק מהשאלות שהיוו את הבסיס לכתיבת הספר. הספר נכתב במטרה להיות יד מלווה ומכוונת ביצירת חיים בריאים יותר, מאוזנים יותר ומשמעותיים יותר. השאלות שאנחנו שואלים יוצרות עבורנו את המיקוד בחיים.
ספר מדהים שאיתו יוצאים למסע אמיתי , עמוק וסוחף.
זהו יומן מסע אקטיבי.
אין זו עוד קריאה פאסיבית אלא כל הזמן נדרשת התערבות שלנו.
יתרה מכך, זהו ספר שמאפשר כל הזמן לחזור לאחור ולדייק את החלום.
הספר מתאים לכל אחד,
גברים ונשים,
צעירים ומבוגרים,
רזים ושמנים…
ממש לכל אחד שרוצה לבחור את החיים שלו וליצור אותם.
כמו שמיכל כותבת לא מעט פעמים…
“תעשי, מקסימום תצליחי”.
מיכל פותחת את סיפרה דווקא בסערה שהיתה בגין תמונה שצילמה כשהיתה בביקיני.
יש אנשים שהיו “מרימים ידיים” או לגמרי “נופלים” לנוכח התגובות שקיבלה, אך היא מלמדת את הקורא איך להסתכל על החיוב ולראות את החוזקות.
מכל מקרה, יש שיעור לחיים ודרך הסתכלות שונה.
היא גם “מתבלת” את הכתיבה בסיפור חייה האישי שלכאורה לא היה “נוצץ” ולטענתה היא לא קיבלה “קלפים” חזקים.
אך עם זאת, היא מלמדת להסתכל על אותן העובדות בדרך אחרת….בצורה חיובית יותר.
זהו לא ספר דיאטה…
מי שמכיר את מיכל ואת השינוי הפיזי המדהים שעשתה יצפה לקרא ספר מתכונים או הסברים איך לאכל תקין.
אבל ממש לא!
מיכל מלמדת אותנו על השינוי התפיסתי שעשתה, על הבחירה בעצמה.
זהו ספר על השראה, על דבקות במטרה.
אופן השימוש הנכון בספר הוא כתיבה וכך מצאתי את עצמי כותבת וקובעת לעצמי יעדים.
תוך כדי הקריאה , מיכל מלמדת לבחור נכון, לבחור בך, לאהוב את עצמך!!!
הרגשתי כאילו הספר נכתב במיוחד בשבילי…
באופן אישי.
שיניתי, הרחבתי וצבעתי את החיים בצבעים שלי
וכך לא הרגשתי שיש תוכנית מולבשת וקפדנית.
אין לי בכלל ספק כי זהו ספר שילווה אותי רבות
ולמרות שאני לא נוהגת לקרא ספרים פעמיים…
אין ספק שאקרא בו שוב ושוב.
אורלי וילנאי –
התיישבתי לקרוא את הספר של מיכל צפיר עם כוס קפה, פרוסה מהעוגה החביבה עליי והתחושה שאותי כבר אי אפשר ללמד כלום. עשר דקות אחר כך העוגה הייתה בפח, הקפה נשכח, ואני לא יכולתי להפסיק לקרוא. הדבר הייחודי הזה שיש במיכל – הנחישות, התובנות, ובעיקר הכנות שבשיתוף – סחפו גם אותי אל תוך מסע פנימי והתמודדות עם רגשות שרובנו נוטות לא להשאיר להם מקום. אנחנו מדחיקות את התסכול, כועסות על הכעס ונבהלות מהכאב. מיכל מגישה ארגז כלים שיעזור לקחת את המשא הכבד הזה, להצמיח ממנו כנפיים ולהפוך קש לזהב. וזה בכלל לא המשקל העודף על המשקל כאן הפעם, אלא המהות: איך לעשות טוב לאדם שאנחנו נוטות לשכוח כמה הוא חשוב – את
אתר זה משתמש בקוקיס כדי לשפר את החוויה המקוונת. המשך ניווט באתר מהווה הסכמה למדיניות הקוקיס, הפרטיות ותקנון האתר. הבנתילתקנון
מדיניות קוקיס ותקנון
Privacy Overview
This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
יפעת ארניה –
ספר מדהים שאיתו יוצאים למסע אמיתי , עמוק וסוחף.
זהו יומן מסע אקטיבי.
אין זו עוד קריאה פאסיבית אלא כל הזמן נדרשת התערבות שלנו.
יתרה מכך, זהו ספר שמאפשר כל הזמן לחזור לאחור ולדייק את החלום.
הספר מתאים לכל אחד,
גברים ונשים,
צעירים ומבוגרים,
רזים ושמנים…
ממש לכל אחד שרוצה לבחור את החיים שלו וליצור אותם.
כמו שמיכל כותבת לא מעט פעמים…
“תעשי, מקסימום תצליחי”.
מיכל פותחת את סיפרה דווקא בסערה שהיתה בגין תמונה שצילמה כשהיתה בביקיני.
יש אנשים שהיו “מרימים ידיים” או לגמרי “נופלים” לנוכח התגובות שקיבלה, אך היא מלמדת את הקורא איך להסתכל על החיוב ולראות את החוזקות.
מכל מקרה, יש שיעור לחיים ודרך הסתכלות שונה.
היא גם “מתבלת” את הכתיבה בסיפור חייה האישי שלכאורה לא היה “נוצץ” ולטענתה היא לא קיבלה “קלפים” חזקים.
אך עם זאת, היא מלמדת להסתכל על אותן העובדות בדרך אחרת….בצורה חיובית יותר.
זהו לא ספר דיאטה…
מי שמכיר את מיכל ואת השינוי הפיזי המדהים שעשתה יצפה לקרא ספר מתכונים או הסברים איך לאכל תקין.
אבל ממש לא!
מיכל מלמדת אותנו על השינוי התפיסתי שעשתה, על הבחירה בעצמה.
זהו ספר על השראה, על דבקות במטרה.
אופן השימוש הנכון בספר הוא כתיבה וכך מצאתי את עצמי כותבת וקובעת לעצמי יעדים.
תוך כדי הקריאה , מיכל מלמדת לבחור נכון, לבחור בך, לאהוב את עצמך!!!
הרגשתי כאילו הספר נכתב במיוחד בשבילי…
באופן אישי.
שיניתי, הרחבתי וצבעתי את החיים בצבעים שלי
וכך לא הרגשתי שיש תוכנית מולבשת וקפדנית.
אין לי בכלל ספק כי זהו ספר שילווה אותי רבות
ולמרות שאני לא נוהגת לקרא ספרים פעמיים…
אין ספק שאקרא בו שוב ושוב.
אורלי וילנאי –
התיישבתי לקרוא את הספר של מיכל צפיר עם כוס קפה, פרוסה מהעוגה החביבה עליי והתחושה שאותי כבר אי אפשר ללמד כלום. עשר דקות אחר כך העוגה הייתה בפח, הקפה נשכח, ואני לא יכולתי להפסיק לקרוא. הדבר הייחודי הזה שיש במיכל – הנחישות, התובנות, ובעיקר הכנות שבשיתוף – סחפו גם אותי אל תוך מסע פנימי והתמודדות עם רגשות שרובנו נוטות לא להשאיר להם מקום. אנחנו מדחיקות את התסכול, כועסות על הכעס ונבהלות מהכאב. מיכל מגישה ארגז כלים שיעזור לקחת את המשא הכבד הזה, להצמיח ממנו כנפיים ולהפוך קש לזהב. וזה בכלל לא המשקל העודף על המשקל כאן הפעם, אלא המהות: איך לעשות טוב לאדם שאנחנו נוטות לשכוח כמה הוא חשוב – את