30%
ליצור את החיים שאני רוצה
מאת: מיכל צפיר
מהם החיים שאני רוצה באמת? ואיך אפשר ליצור אותם? אלה חלק מהשאלות שהיוו את הבסיס לכתיבת הספר. הספר נכתב במטרה להיות יד מלווה ומכוונת ביצירת חיים בריאים יותר, מאוזנים יותר ומשמעותיים יותר. השאלות שאנחנו שואלים יוצרות עבורנו את המיקוד בחיים.
 |  |  |
₪98.00 ₪69.00
- חינם לנקודת איסוף ע”י הלקוח בקניה מעל ₪140
- לנקודת איסוף ע”י הלקוח ₪15 עד 7 ימי עסקים
- שליח עד הבית ₪30 עד 5 ימי עסקים
- איסוף עצמי חינם ממחסני ההוצאה בכפר קאסם או הוד השרון (מלאו מקום מועדף בהערות)
מעוניין במשלוח לחו”ל? אנא צור עמנו קשר
חוות דעת
הוסף חוות דעת
יפעת ארניה –
ספר מדהים שאיתו יוצאים למסע אמיתי , עמוק וסוחף.
זהו יומן מסע אקטיבי.
אין זו עוד קריאה פאסיבית אלא כל הזמן נדרשת התערבות שלנו.
יתרה מכך, זהו ספר שמאפשר כל הזמן לחזור לאחור ולדייק את החלום.
הספר מתאים לכל אחד,
גברים ונשים,
צעירים ומבוגרים,
רזים ושמנים…
ממש לכל אחד שרוצה לבחור את החיים שלו וליצור אותם.
כמו שמיכל כותבת לא מעט פעמים…
“תעשי, מקסימום תצליחי”.
מיכל פותחת את סיפרה דווקא בסערה שהיתה בגין תמונה שצילמה כשהיתה בביקיני.
יש אנשים שהיו “מרימים ידיים” או לגמרי “נופלים” לנוכח התגובות שקיבלה, אך היא מלמדת את הקורא איך להסתכל על החיוב ולראות את החוזקות.
מכל מקרה, יש שיעור לחיים ודרך הסתכלות שונה.
היא גם “מתבלת” את הכתיבה בסיפור חייה האישי שלכאורה לא היה “נוצץ” ולטענתה היא לא קיבלה “קלפים” חזקים.
אך עם זאת, היא מלמדת להסתכל על אותן העובדות בדרך אחרת….בצורה חיובית יותר.
זהו לא ספר דיאטה…
מי שמכיר את מיכל ואת השינוי הפיזי המדהים שעשתה יצפה לקרא ספר מתכונים או הסברים איך לאכל תקין.
אבל ממש לא!
מיכל מלמדת אותנו על השינוי התפיסתי שעשתה, על הבחירה בעצמה.
זהו ספר על השראה, על דבקות במטרה.
אופן השימוש הנכון בספר הוא כתיבה וכך מצאתי את עצמי כותבת וקובעת לעצמי יעדים.
תוך כדי הקריאה , מיכל מלמדת לבחור נכון, לבחור בך, לאהוב את עצמך!!!
הרגשתי כאילו הספר נכתב במיוחד בשבילי…
באופן אישי.
שיניתי, הרחבתי וצבעתי את החיים בצבעים שלי
וכך לא הרגשתי שיש תוכנית מולבשת וקפדנית.
אין לי בכלל ספק כי זהו ספר שילווה אותי רבות
ולמרות שאני לא נוהגת לקרא ספרים פעמיים…
אין ספק שאקרא בו שוב ושוב.
אורלי וילנאי –
התיישבתי לקרוא את הספר של מיכל צפיר עם כוס קפה, פרוסה מהעוגה החביבה עליי והתחושה שאותי כבר אי אפשר ללמד כלום. עשר דקות אחר כך העוגה הייתה בפח, הקפה נשכח, ואני לא יכולתי להפסיק לקרוא. הדבר הייחודי הזה שיש במיכל – הנחישות, התובנות, ובעיקר הכנות שבשיתוף – סחפו גם אותי אל תוך מסע פנימי והתמודדות עם רגשות שרובנו נוטות לא להשאיר להם מקום. אנחנו מדחיקות את התסכול, כועסות על הכעס ונבהלות מהכאב. מיכל מגישה ארגז כלים שיעזור לקחת את המשא הכבד הזה, להצמיח ממנו כנפיים ולהפוך קש לזהב. וזה בכלל לא המשקל העודף על המשקל כאן הפעם, אלא המהות: איך לעשות טוב לאדם שאנחנו נוטות לשכוח כמה הוא חשוב – את