חוות דעת

1. שולה טל – 05/06/2020

   על הספר:

   ספר נחמד לפיתוח האמפתיה אצל ילדים, פתיחות כלפי האחר ושינוי מחשבתי.
   הספר עוסק בקבלת האחר ובמקומו הרגשי של מי שלא מוצא את מקומו המצופה.
   מדובר על שני חברים הכי טובים ומשכבר הימים, המבלים ״בקצב של שניים״ על גבעה משלהם.
   הם תמיד ביחד, גוררים איתם שתי קופסאות קרטון, מצמידים אותם זו לזו צוחקים, מפטפטים ומנהלים הרפתקאות בין שמים וארץ.
   לא משנה מה הם יכולים להיות – אסטרונאוטים, מלכים, פיראטים או חיילים ״אבל תמיד תמיד הם החברים הכי טובים״.
   יום אחד מעז ילד אחר לבקש להצטרף אליהם עם קופסת קרטון משלו. הם כמובן מסכימים. אבל בעודם מצמידים זו לזו את קופסאות הקרטון שלהם, כהרגלם, הוא יושב במרוחק מהם בקופסה הפרטית שלו ומביט בהם מהורהר.
   הוא הרגיש ״קצת מוזר״ כי השניים המשיכו להתנהל רק ״בקצב של שניים״.
   באכזבתו, חזר הילד עם הקופסה הקטנה שלו הביתה, קפץ עליה והשמיד אותה לגמרי. מאז נשאר הילד בביתו ולא רצה לצאת אליהם יותר.
   כשהשניים מבינים שהיעדרו חסר להם, הם מגיעים אליו עם קופסת קרטון אחת ענקית ומשדלים אותו להצטרף אליהם מחדש.
   דרך משחק אחד גדול וחדש המשותף לכול השלושה ועם פנטזיות חדשות, הם מצליחים לשחק באופן אחר ובקצב אחר בו הילד מרגיש עתה שהוא חלק מהם ושותף מלא בהרפתקואותיהם.
   המסקנה: ״זה חדש וזה טוב. אפשר לנוע בקצב של שלושה״.