לרגל יציאת "ספר החגים של בבה", הזמנו את הסופר אפרים סידון והאמן איתמר טל, לספר לנו על "הכבשה בבה", על תהליך היצירה ומה היה קורה אילו היו מחליפים תפקידים.
השאלות ששאלנו את אפרים סידון:
האם חיבור החרוזים נעשה אצלך בצורה טבעית או שהוא תוצר של עבודה קשה?
"חיבור החרוזים אצלי הוא קליל וללא מאמץ, אני מדבר "חרוזית" שוטפת."
האם תוכל לתאר בעיניים שלך קוים לדמותה של בבה? מה קסם לך בה? האם היא דמות מפתיעה?
"מה שקסם לי בבה הוא בעיקר איתמר, אהבתי את הרעיון ואת הכבשה כשפגשתי בה לראשונה בדוכן שלו בנחלת בנימין. כל בבה על פי צבעה היא כבשה מיוחדת ותכונותיה חופפות לתכונותינו שלנו. האחת שובבה השניה תמימה, הבבה האחרת נועזת ובבה נוספת קצת פחדנית. בקיצור, הבבות הן למעשה שיקוף של בני האדם."
מהו החג המועדף עליך?
"החג האהוב עלי הוא חנוכה. אני אוהב לביבות, אני אוהב לשחק באש, ואני אוהב שבחנוכה ילדים רואים הצגות שלי."
האם יש נושאים שאתה לא מוכן לכתוב עליהם? או לחלופין מה הוא הנושא המועדף עליך בהקשר של ספרות ילדים?
"אני חושב שלא אכתוב אף פעם ספרים עצובים.."
האם קרה לך פעם שלא הצלחת לסיים ספר?
"עדין לא קרה שלא סיימתי ספר שהתחלתי לכתוב – ואני מקווה שזה גם לא יקרה בעתיד."
מה מיוחד בספר החגים של בבה?
"המיוחד בספר הוא הנסיון לשלב באופן הומוריסטי בין מנהגי החגים ובין כבשים. כלומר איך נראים החגים שלנו מנקודת המבט של עדר הבבות."
האם ניסית פעם ליצור בפלסטלינה? איך בבה הייתה נראית אם אתה היית יוצר אותה?
"אני מעדיף שכל אחד יעשה את מה שהוא יודע. כלומר אני משאיר לאיתמר לעצב את הבבות. כי אם אני אצור בבה היא תהיה דומה יותר להיפופוטם."
השאלות ששאלנו את איתמר טל:
כיצד הפכת להיות אמן פלסטלינה – האם זאת הייתה החלטה או שהתגלגלת מכבשה לכבשה?
"אל הפלסטלינה נחשפתי בגיל מאוחר, ניתן לומר "בהארה" פתאומית, התמקצעתי בה בעקבות דוכן הכבשים שפתחתי בזמנו במדרחוב נחלת בנימין."
מה מושך אותך בכבשים?
"תמיד חיבבתי כבשים, את החיה המתכרבלת בעלת השיער הצמרי והנעים, בכבשים יש משהו מאד תמים, לדעתי ברגע שאומרים את המילה כבשה ישר עולה חיוך על הפנים. בנוסף אפשר לראות בכבשים יִשְׂרָאֵלִיּוּת, חיבור לאדמה ואת מוטיב הכבש במסורת היהודית."
מה הערך המוסף של בבה לעומת ספרים אחרים?
"אני חושב שדרך הכבשים, הצלחנו בספרים להגיע לילדים ולהגיד שבעצם כולנו דומים ושווים, ושכל אחד ואחת יכולים להצליח, ליצור, לחלום ולהגשים.
למען יצירת הספרים בסדרה, במתכונת הכל כך מיוחדת שלהם, חקרתי ופיסלתי את כל האלמנטים הגרפיים המופיעים בכל ספר, הספר צולם ועוצב, טביעות הידיים שלי ניכרות בכל מקום.
קילוגרמים של פלסטלינה ושנים של עבודה הולידו את סדרת רבי המכר "בבה הכבשה."
איזה חג אתה הכי אוהב?
"ראש השנה, החג האהוב עלי, כיף לטבול תפוח בדבש, לאכול רימונים, לקבל ולשלוח איגרות ברכה. ולהתחיל את השנה החדשה."
למה בבה הכבשה מתאימה לפורים?
"כי היא מדליקה (-:"
האם ניסית פעם לכתוב את הטקסט של בבה? מה היא הייתה אומרת אם אתה היית כותב?
"אם הייתי מנסה לכתוב את הטקסט של בבה, היא ישר הייתה שואלת איפה אפרים סידון."
האם אתה סופר בבות לפני השינה?
"כן, ספירת בבות לפני השינה מומלצת ביותר, וגם שתיית כוס חלב חם.
בספר "בבה כבשת היומולדת" נאמר שכבשים סופרות אנשים לפני השינה ונרדמות חיש."
מהו צבע הבבה המועדף עליך?
"כחול (וגם לבן)."
איך נוצר החיבור עם אפרים סידון.
"לסדרת הספרים קדם דוכן הכבשים שהיה לי במדרחוב נחלת בנימין, אנשים מאד אהבו להצטלם עם הכבשים וכך עלה לי הרעיון להוציא ספר עם הכבשים, הכירו בין אפרים סידון לביני, התרגשתי מאד וזוכר שבפגישה שתינו מיץ גזר, לאור הצלחת הספר הראשון של הכבשים החלטנו ביחד עם הוצאת 'אגם' להוציא סדרה, כשבכל ספר כבשה גיבורה אחרת,
עם אפרים נוצרה חברות ארוכת שנים, ומעבר לכך הוצאנו ביחד כבר 9 ספרים, בקרוב נתחיל את העשירי."
רוצים לקרוא עוד?? –> אפרים סידון ואיתמר טל בעמוד היוצרים הנבחרים שלנו.
